לעיתים קרובות אנו נתקלים במקרה בו עלינו להחליט האם אכן התרחשה התקדמות אמיתית במצב הקרטוקונוס. לרב מדובר במקרים מתקדמים בהם המטופל\ת עצמם אינם מרגישים החמרה בראיה אך קיימת שינויים במבנה הקרנית הבאים לידי ביטוי בבבדיקות ההדמיה (טומוגרפיה). שינויים שכאלו יכולים לכלול עליה בקמירות הקרנית במס' נקודות, ירידה בעובי הקרנית (הכללי ובמיקום הדק ביותר) ועליה בכמות ההרמה של השכבה האחורית.
התמונה לעיתים לא ברורה היות ולא תמיד קיים מתאם בין כלל הפרמטרים ההדמייתים. לעיתים רק פרמטר אחד מצביע על שינוי בעוד האחרים מרמזים כי קיימת יציבות. קושי נוסף נובע מכך שהבדיקות עצמן אינן הדירות, כלומר קיים שינוי בין בדיקה לבדיקה, אפילו בהפרש של מס' דקות. הבדלים אלו בעיקר קיימים בקרניות עם קרטוקונוס מתקדם.[1] בנוסף במטופלים המרכיבים עדשות מגע – מראה הקרנית משתנה, ולכן יש צורך להסיר את העדשות לפני הבדיקה. אנו ממליצים על כשבוע אך במקרים מסוימים יש צורך בזמן ארוך יותר טרם הבדיקה.
כדי להתמודד עם חוסר וודאות זו לעיתים יש צורך לחזור על הבדיקה, לבצע מספר בדיקותף אחת אחרי השניה ושכלול הממוצע. בנוסף יש צורך להסתכל על מספר רב של פרמטרים הדמייתיים אפשריים (קיימים עשרות כאלו). לבסוף, במקרים מסוימים, ממליצים על טיפול למרות שאין הוכחה ברורה להתקדמות. זאת לאחר שכלול גורמי הסיכוי להתקדמותוהמשמעות שלה- למשל במקצועות בהם ירידה בחדות הראיה מעבר לרף מסוים לא תאפשר עבודה (טיסיים\טייסות, נהגי אוטבוס).
מראי מקום
1 Kreps EO, Jimenez-Garcia M, Issarti I, Claerhout I, Koppen C, Rozema JJ. Repeatability of the Pentacam HR in Various Grades of Keratoconus. Am J Ophthalmol. 2020 Nov;219:154–62.

Comments