כאשר המטופל או אחד ההורים שומעים על אפשרות של קרטוקונוס באחת מהעיניים באופן טבעי עולים שאלות רבות ומעט חשש: האם הראיה תמשיך להדרדר? האם ניתן לעצור את הירידה בראיה? האם ניתן לשפר את הראיה?
ראשית, יש צורך לאמת את החשד. זאת ניתן לבצע בחמישה שלבים:
1. שאלון אישי: רמזים לקיום קרטוקונוס והתקדמות המחלה ניתן למצוא בבגיל המטופל, ברקע המשפחתי, ברקע רפואי של המטופל כגון אלרגיות או מחלות קולגן. אפיון ההפרעה בראיה, ברור משך ההפרעה חשובים גם לקבלת ההחלטה הטיפולית.
2. בדיקת רפרקציה- בדיקת הרפרקציה (בדיקת ראיה עם משקפיים אופטימלית) הינה בדיקה חשובה לזיהוי קרטוקונוס. הבדיקה מחייבת איש מקצוע היודע לזהות את סימני הקונוס הייחודים בבדיקה.
3. תיעוד רישומים קודמים - תיעוד השינויים בראייה לאורך הזמן גם כן עוזרים רבות בהחלטה האם קיים חשד אמיתי לקרטוקונוס או להתקדמותו. צילנדרים שגדלו, מספר שמשתנה, חדות ראיה שלא משתפרת עם תיקון מתאים גם מחשידה לקרטוקונוס
4. בדיקת העין: בדיקת העיניים מאפשרת אפייון של חומרת הקרטוקונוס- בבדיקה נחפש רמזים לשינויים גסים צלקות אך גם שינווים עדינים כגון קווי מתיחה מרמזים על קיים קרטוקונוס.
5. מיפוי קרנית: מיפוי הקרנית הינה בדיקת עזר חשובה המאפשרת לנו זיהוי של המחלה וכן זיהוי של התקדמות. ישנם מכשירים רבים השונים בפלט שלהם וכמות המידע המגיע מהמיפוי הוא רב. יש עשרות פרמטרים המאפיינים קרנית עם קרטוקונוס ולעיתים יש סתירה בין הפרמטרים. קריאת המיפוי מחייבת הכשרה ונסיון רב.
לבסוף, האבחנה נעשית ע"י הסתכלות רחבה על נתוני המטופל עם אנליזה לכלל הנתונים יחד. האבחנה נעשית ע"י שילוב מידע של גורמי סיכון ספציפיים, ממצאים בבדיקת הרפרקציה ובבדיקת העין ושילוב עם מידע ממיפוי הקרנית. לעיתים, במקרים מורכבים יש לחזור על בדיקות הרפרקציה או בדיקות המיפוי.
חשוב לציין- בכל שלבי חומרת הקרטוקונוס קיימים טיפולים לשיפור הראיה. אולם, רק בשלבים מוקדמים ולא מאוחריםן ניתן לבצע טיפול לעצירת הקרטוקונוס- טיפול הקרוס לינק. לכן במיוחד חשוב הזיהוי המוקדם.

Comments