בבדיקת הראיה השגרתית אנו בודקים את חדות הראיה: היכולת לזהות פרט (אות, מספר) ממרחק מסוים. אולם בנוסף לחדות הראיה, איכות הראיה מושפעת מגורמים נוספים, כגון איכות הראיה ("אברציות"), קונטרסט (היכולת להבדיל בין גוונים) ועיוותים ("משיכות")
בחולים עם קרטוקונוס, בשל מבנה הקרנית הלא תקין ההפרעה בראיה יכולה להיות משולבת ולכלול פגיעה בחדות הראיה, בקונטרסט, באיכות הראיה הכללית ועיוותים. הפרעות אלו יפריעו למטופלים במהלך היום, ייתכן בקריאה, ייתכן בערב בעת נהיגה. בנוסף איכות החיים המדווחת של חולי קרטוקונוס נפגעת, עם הירידה באיכות הראיה.
יש לזכור, בכל שלב של מחלת הקרטוקונוס ניתן לטפל ולשפר את הראיה. אולם ככל שהחומרה עולה כך הטיפולים יותר מורכבים וכוללים רמת סיכון גבוה יותר.
בקרטוקונוס מוקדם או התחלתי- לעיתים הראיה טובה ואין הפרעה . בשלבים התחלתים-מתקדמים יותר , שקפיים לרוב ישפרו את הראיה. בשלבים בינונים -מתקדמים ייתכן ויהיה צורך בעדשות מגע לשיפור הראיה. ובשלבים מתקדמים הפתרון הוא לרוב ניתוחי, אם זה תוספות לקרנית או השתלות קרנית.
כיום קיים טיפול מצוין ומוכח לעצירת התמקדות הקרטוקונוס ולהאטת התקדמותו (טיפול קרוס לינק). על-כן החשיבות היא בגילוי המוקדם. כך ניתן לשפר את הראיה באמצעות כלים פשוטים יותר ולמנוע ניתוחים מורכבים עתידיים. בנוסף, הודגם הטיפול מוקדם הוא חשוב היות והחולים מתקדמים במחלתם גם בעת ההמתנה לטיפול הקרוס לינק (במיוחד צעירים).
הקושי בניהול מחלת הקרטוקונוס הוא כי המחלה יכולה להיות יציבה שנים רבות ולפתע תתרחש התקדמות. על כן בחולים עם קונוס יציב, אני ממליץ על בדיקת מעקב שגרתית לזיהוי סימנים עדינים להתקדמות. במידה ואכן התקדמות מתועדת, במיוחד עם תלונות של שינויי ראיה, אני ממליץ לבצע טיפול עצירה (קרוס לינק). במקרים אחרים, גם אם אין תלונות של שינויי ראיה, לעיתים אני ממליץ על טיפול עצירה, בתלות בגורמי הסיכון האישיים ובפרמטרים נוספים בבדיקה (מחלות רקע, איכות הראיה בעין השניה וכו').
לסיכום- קיימת חשיבות גדולה באבחון מוקדם למניעת התקדמות מחלת הקרטוקונוס. טיפול מוקדם יאשפר איכות ראיה אופטימלית למשך שנים רבות וימנע טיפולים מורכבים עם סיכון גבוה בכדי לשפר את הראייה.

Comments